תסמונת גמישות יתר

תאריך: 05/05/2010
מאת: פרופ' יוסף עוזיאל, מנהל היחידה לאשפוז יום וראומטולוגיה ילדים, מרכז רפואי מאיר

מצב גמישות יתר שכיח מאד בתקופת הילדות. כ 10% מהילדים נמצאים במצב זה. קימת לכך נטייה משפחתית ולעיתים מוצאים מספר בני משפחה עם אותה התופעה.  בגמישות יתר קיים טווח תנועה מוגבר של מספר מפרקים הניתן למדידה;

  1. תופעה של יישור יתר של המרפקים
  2. הבאת האגודל לצד האמה
  3. אפשרות להבאת אצבעות הידיים במקביל לאמה
  4. יישור יתר של הברכיים
  5. הצמדת כפות הידיים לרצפה בעמידה עם ברכיים ישרות.

המצאות 3 סימנים מתוך החמישה תאבחן ותגדיר גמישות יתר. גמישות יתר זו אינה נובעת ממצבים נדירים של מחלה ברקמת החיבור, הקולגן, שהן סוג מחלות אחר לחלוטין.

כאשר לממצא זה מתלווים כאבי גפיים, אנו מאבחנים תסמונת גמישות יתר – אין מדובר במחלה אלא באחת מסוגי תסמונות הכאב. הכאב מופיע בעיקר בברכיים, כפות רגליים וקרסוליים, לרוב לאחר פעילות. לעיתים מוצאים אפילו דלקת  כולל המצאות נוזל בחלל המפרק.

אבחנת גמישות יתר היא אחד מהמצבים השכיחים המאובחנים במרפאה הריאומטולוגית לילדים.

בילדים אלה מוצאים בד"כ גם חולשת שרירים יחסית בשרירים המקורבים – שרירי הירכיים.
הטיפול בהתאם לכך יהיה תרגילי חיזוק שונים לשרירי הירכיים. מתחילים בתרגילים ללא תנגודת ובהדרגה מוספים משקולות לשיפור בכוח השרירי. פעילות כגון שחייה עוזרת מאד.

כאמור גמישות יתר אינה מחלה אלא מצב שפיר שעוצמתו פוחתת עם הגיל. לכן אין גם  למנוע כל פעילות גופנית או ספורטיבית האהובה על הילד.

כתיבת תגובה